השבויים החלו בורחים מהמקום הבוער ברובו, משאירים בידנו לוודא שלא רודפים אחריהם ולסיים את הטיפול במקום.
לדעתי היו יכולים לפעול באופן מתחשב יותר ולעזור לנו, כך היינו יוצאים כולנו במהרה מכלל סכנה, אך אין לשפוט אדם בשעת מצוקתו.
אחרי שכולם יצאו מהמחנה, הנחנו את הפליטים איך לאתר את שאר המשפחות, וקבוצה של צעירים מתוכם נשארה איתנו בשביל להצטרף למאבק.
הקמנו עם הצעירים מחנה ללילה לפני שנחליט על אופן הפעולה הבא.
רפיק ואני בתור מעטים מהאנשים ששרדו את המאבק ללא פגע, התחלנו את המשמרת הראשונה.
שנינו חושבים שהקרב הנוכחי הביא אותני לקצה יכולתנו, ולא כדאי להסתכן בקרב נוסף, הגיע הזמן להפנות כוחות לפתרונות אחרים.
העלנו מספר פתרונות: לחפש שותפים למלחמתנו באימפריה (האימפריה בדרום, או האנשים מתחת לאדמה בצפון), לקיים משא ומתן אם האימפרייה או להצטרף למשפחות בהקמת גוף הגנתי לוחם. את ההחלטה נאלץ לקבל עם שאר החבורה.
במהלך המשמרת רפיק סיפר לי מעט על התרבות היבשה. אינני זוכר הרבה, אבל נקודה מעניינת שהוא העלה היא שבימי שלום, קבוצות המשלחת תמיד הכילו מנהיגה, מאחר שהנשים נבונות יותר, ורק הצרכים המיוחדים שנוצרו בשטח הביאו אותנו למצב של גברים בלבד. נראה שלא היה לו נח בסיטואציה.
בהמשך המשמרת רפיק התחיל בשיעורי טלפטיה. הדבר הראשון שיש לעשות הוא להכנס לריכוז עמוק. הוא הראה לי שיטות שונות לבצע מדיטציה.
מאחר וגם בשביל להזיז חפצים מרחוק עלי להיות מרוכז, חשבתי לנסות להשתמש בשיטות שלמדתי מרפיק, אך אני חושש שהן לא יעזרו לי מפני שבהזזת החפצים עלי להשאר מפוקס על החפץ שאני מזיז, והשיטות הללו מביאות לריפיון מחשבתי.
הייתי כה מרוכז בהעברת הזמן בנעימים עם רפיק, שכלל לא הבחנתי במתרחש, למזלי רפיק הבחין ברחש של ענק המתקרב אלינו.
נכנסתי לפאניקה! בניגוד גמור לכל עקרונותי ואמונותי צווחתי לעבר רפיק - תהרוג אותו, תהרוג אותו!
הענק סימן לנו לשמור על שקט, מה שעודד אותי להמשיך בצרחותי ולהעיר את חברינו לקבוצה.
אני לא זוכר הרבה מאותה התקפה, אך הענק ברח, ירון בעקבותיו ולאחר זמן מה טאהר הצטרף אליהם.
לפי מה שרפיק הבין על ידי שיחה אילמת עם הענק, הם רוצים בטובתנו. לי זו נשמעת מלכודת.
כשטאהר חזר הוא סיפר שיש עסקה עם הענקים, אנחנו לא נהרוג אותם והם יעזרו לנו.
אני לא התנגדתי, אני תמיד נגד הרג, אבל אני עדיין לא בעד הענקים!
איני חושב שהעמוקים יתמכו ביצורים אשר מסוגלים להעלים את המתת-ות בקלות שכזו, ובכל זאת, הופתעתי לגלות כמה מהר נטשתי את העקרונות לפיהם חונכתי.
לדעתי היו יכולים לפעול באופן מתחשב יותר ולעזור לנו, כך היינו יוצאים כולנו במהרה מכלל סכנה, אך אין לשפוט אדם בשעת מצוקתו.
אחרי שכולם יצאו מהמחנה, הנחנו את הפליטים איך לאתר את שאר המשפחות, וקבוצה של צעירים מתוכם נשארה איתנו בשביל להצטרף למאבק.
הקמנו עם הצעירים מחנה ללילה לפני שנחליט על אופן הפעולה הבא.
רפיק ואני בתור מעטים מהאנשים ששרדו את המאבק ללא פגע, התחלנו את המשמרת הראשונה.
שנינו חושבים שהקרב הנוכחי הביא אותני לקצה יכולתנו, ולא כדאי להסתכן בקרב נוסף, הגיע הזמן להפנות כוחות לפתרונות אחרים.
העלנו מספר פתרונות: לחפש שותפים למלחמתנו באימפריה (האימפריה בדרום, או האנשים מתחת לאדמה בצפון), לקיים משא ומתן אם האימפרייה או להצטרף למשפחות בהקמת גוף הגנתי לוחם. את ההחלטה נאלץ לקבל עם שאר החבורה.
במהלך המשמרת רפיק סיפר לי מעט על התרבות היבשה. אינני זוכר הרבה, אבל נקודה מעניינת שהוא העלה היא שבימי שלום, קבוצות המשלחת תמיד הכילו מנהיגה, מאחר שהנשים נבונות יותר, ורק הצרכים המיוחדים שנוצרו בשטח הביאו אותנו למצב של גברים בלבד. נראה שלא היה לו נח בסיטואציה.
בהמשך המשמרת רפיק התחיל בשיעורי טלפטיה. הדבר הראשון שיש לעשות הוא להכנס לריכוז עמוק. הוא הראה לי שיטות שונות לבצע מדיטציה.
מאחר וגם בשביל להזיז חפצים מרחוק עלי להיות מרוכז, חשבתי לנסות להשתמש בשיטות שלמדתי מרפיק, אך אני חושש שהן לא יעזרו לי מפני שבהזזת החפצים עלי להשאר מפוקס על החפץ שאני מזיז, והשיטות הללו מביאות לריפיון מחשבתי.
הייתי כה מרוכז בהעברת הזמן בנעימים עם רפיק, שכלל לא הבחנתי במתרחש, למזלי רפיק הבחין ברחש של ענק המתקרב אלינו.
נכנסתי לפאניקה! בניגוד גמור לכל עקרונותי ואמונותי צווחתי לעבר רפיק - תהרוג אותו, תהרוג אותו!
הענק סימן לנו לשמור על שקט, מה שעודד אותי להמשיך בצרחותי ולהעיר את חברינו לקבוצה.
אני לא זוכר הרבה מאותה התקפה, אך הענק ברח, ירון בעקבותיו ולאחר זמן מה טאהר הצטרף אליהם.
לפי מה שרפיק הבין על ידי שיחה אילמת עם הענק, הם רוצים בטובתנו. לי זו נשמעת מלכודת.
כשטאהר חזר הוא סיפר שיש עסקה עם הענקים, אנחנו לא נהרוג אותם והם יעזרו לנו.
אני לא התנגדתי, אני תמיד נגד הרג, אבל אני עדיין לא בעד הענקים!
איני חושב שהעמוקים יתמכו ביצורים אשר מסוגלים להעלים את המתת-ות בקלות שכזו, ובכל זאת, הופתעתי לגלות כמה מהר נטשתי את העקרונות לפיהם חונכתי.
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה