להלחם על השלום

זה היה היום המחריד ביותר שעברתי עם הלהקה היבשה!

- החלק המשעמם -
ניוקי וספי נכנסו לבניין שהעמוקים תיארו לנו בחיזיון, בניין עם ביצים משונות.
מה שמעלה שאלות בסגנון - האם היינו מגיעים לבניין ללא החיזיון שאמר שנגיע לבניין?
הפתרון של טיפ לשאלה, מאוד פשוט - זו אינה תחזית של העתיד, זה חזיון של בניין שהעמוקים רצו שנגיע אליו.
האוויר בבניין היה מאוד יבש ולכן טיפ ואני נשארנו בחוץ בזמן שניוקי וספי בחנו את השלל בפנים.
אחרי הרבה זמן החלטנו גם אנחנו להכנס פנימה, לברר למה מתעכבים.
גילנו המון ארגזים מלאים בביצים משונות שהיה צריך לסחוב.
מאחר וטיפ ואני איטיים מאוד גם ככה, ומאחר ונראה היה שהיבשים רטובים מבפנים ושעלינו לבטוח בהם, החלטתי לחשוף בפניהם את כוחות הטלקינזיס שלי, ולסחוב את כל הארגזים.
בדיעבד טיפ ואנוכי שגינו בגדול.
היה עלינו להשקיע יותר בהסתרת הכוחות שלנו.
ואפילו אם לא הייתה לנו ברירה אלא להציג להם אותם, לא היינו צריכים לגלות מי משתמש באיזה כח. היה להם יותר מדי מידע עלינו והם השתמשו בו לרעתנו.
בשלב מסויים, עצרתי כהרגלי להתרעננות במים. כאן היה הרמז הראשון לרשעותם של היבשים - הקמע שלבשתי החל לשרוף אותי מבפנים, לייבש אותי.
הייתי בטוח שאני עומד למות.
הוצאתי אותו והתחושה המשיכה לזרום בגופי, להתפשט.
רק טיפ הייתה איתי והיא לא ידעה לעזור לי.
גם במים וגם ביבשה התחושה המשיכה.
הנזק הפסיק לגדול בשלב מסויים, אבל הוא גם לא דעך, רק התפזר באופן שווה.
זו הנקודה שבה היינו צריכים להפסיק לבטוח ברטובים, אז היינו יכולים למנוע את מה שקרה בהמשך.
- סוף החלק המשעמם -

- החלק המחריד -
ספי וניוקי הובילו אותנו כשאני סוחב את ארגזי הביצים. הגענו לנקודת ההשרצה של הלהקה, שם קיבל את פנינו יורי והדגים לנו את השימוש בביצים שסחבתי בהמונים. מסתבר שכשמשליכים אותן באופן מסויים הן גורמות לפיצוץ אדיר. כשהבנתי שאני סוחב במרחק נגיעה עשרות על גבי עשרות של גורמי הנזק הללו חשתי סחרחורת והחלתי לאבד אחיזה. הנחתי את ארגזי הביצים לפני שייתרחש נזק בלתי ניתן לקליטה והתיישבתי לחשוב. אין ספק שאלימות היא נקודה שזוכה להרבה אהדה בקרב היבשים ובגלל העזרה שלי הולכים למות אנשים. טאהר הסביר באופן בלתי משכנע בעליל לאור המשיכה הברורה של היבשים לפתרונות אלימים, שהקמעות הגיעו במטרה טובה. רפיק ניסה לעזור לי מעט להחלים מנזקי הקמע, אבל מים, זמן ותפילותי לעמוקים היוו את העזרה הגדולה ביותר. ספי ציין בפנינו בשלב מסויים שאם מרטיבים את הביצים הן מפסיקות לפעול, כמובן שזה עונה באופן מיידי על גישתם של העמוקים לעניין ביצי הנזק. כאשר התנערתי מהאימה שעטפה אותי לאור התגליות החדשות הבנתי מה עלינו לעשות. כדי לשמור על שלומם של היבשים שהינם ברברים ולא מודעים לטובתם האישית, וכמו כן על מנת לצמצם נזק ורצח עתידי בכלל יהיה עלינו להרטיב את הביצים. העלתי את המחשבה בפני טיפ, בזמן שהרהרתי האם עלינו להביא מים בשביל להרטיב אותן במקומן הנוכחי או להגניב אותן למקור מים. טיפ בעלת הגישה המעשית לא חיכתה רגע נוסף, היא לא רצתה שהאיום ימשיך ולכן החלנו במסע הוצאת הביצים לאור היום. אני הרמתי אותן בשנית וטיפ הסתירה אותנו. התוכנית לא הלכה כמתוכנן וכנראה שהיה דרוש למרות הכל יותר תכנון. כשהיבשים הבחינו שאנחנו והביצים נעלמנו הם חסמו את היציאות והחלו מכים באוויר באופן נואש, מחפשים נקודת אחיזה. אפילו ספי, שחשבתי שכבר נבון דיו לסמוך על שיקול הדעת שלנו, שינה את דעותיו כלפינו בן רגע. טיפ הצליחה לצאת מהבניין עם ארגז אחד אבל אותי תפסו, רפיק קשר אותי בחבל וירון הצליח להרחיק אותי מהכניסה שנחסמה באופן מפתיע. אני מקווה שטיפ הצליחה להטביע לפחות את הארגז שהשיגה, אבל איני יודע, ובעצם כנראה שארגז אחד לא באמת ישנה הרבה. הצלחנו לגרום לרוב היבשים לאבד הכרה באמצעות אשליה משכנעת, אבל על ספי היא לא פעלה. מכל האנשים היה הוא זה שבסופו של דבר הביס אותי. חוסר הרחמים קיים גם בו כבכל יבש אחר, הוא פצע אותי אנושות מבלי שהחלמתי לחלוטין מהתקפת הקמע הקודמת והביא אותי למצב של איבוד הכרה.
- אני עדיין מחכה לסוף החלק המחריד!